מצורף סרטון המדגים בניית מדפי קופסה מרחפים שהינם מדפים על תלייה נסתרת, לאחר מכן ישנו הסבר נוח כיצד לבנות את המדף למי שנוח לו יותר עם מדריך כתוב, בהצלחה.

 

כמעט תמיד נדרש לנו עוד מדף בבית. בסלון לאחסון של ספרים, במטבח להנחת התבלינים ובחדרים. אל המדף נתייחס כמו אל כל רהיט. הוא יכול להיות תוספת מרשימה בכל חדר ולאחר שנבנה אותו בעצמנו, נוכל להתגאות בתוצאה.

בניית מדף קופסה מרחף יכולה להתבצע גם באמצעים ביתיים, בלי מסורים והכנתו יכולה להיות מהנה ותתאים לאנשים מנוסים בתחום הבניה בעץ וגם לאנשים בתחילת דרכם. אנו ממליצים לבנות את המדף מעץ אורן ונוכל לשלוח אליך את העץ חתוך במידות הנדרשות.

ועכשיו, לאחר שהחלטת לבנות בעצמך מדף מרשים, הגיע הזמן להתחיל בעבודה. המדריך הבא ייקח אותך שלב אחר שלב, מהציוד הנדרש לך ועד לתליית המדף.

מה נבנה?

במדריך הקרוב נלמד כיצד לבנות מדף קופסה מרחף.

המדף מתאים לתלייה בכל חדר והוא מתאים לנשיאת משקל קל לרבות תבלינים, מספר כלים ויוכל לשאת גם ספרים.

מה נקבל בסוף העבודה?

מדף קופסה מרחף ומרשים בגודל 10X15X45 ס”מ (אורך, רוחב, עומק).

כלי עבודה:

• מקדח (בקוטר מתאים לקוטר דיבל העץ)
• מברגה
• משייפת או נייר שיוף
• כליבה (מחזיק לעץ)
• רוטר לעיגול פינות העץ (אופציונלי)
• מברשת לצביעת עץ

חומרים:

• עץ אורן חתוך לפי המידות שבהמשך
• דיבל עץ
• דבק עץ
• לכה שקופה לעץ/צבע מגוון לעץ
• 2 תומכי מדף נסתרים

את העץ נזמין כשהוא חתוך על פי המידות הבאות:

• 2 יחידות עץ בחתך 10 5 Xבאורך 45 ס”מ
• 2 יחידות עץ בחתך 10 5 Xבאורך 15 ס”מ

 

ארבעת שלבי העבודה:

שלב ראשון – הנחת החלקים ותפיסה בעזרת כליבה

בסיום שלב זה יהיה לנו מבנה ראשוני של מדף הקופסה אותו נוכל לחבר בשלב הבא. לשם כך נבצע את הפעולות הבאות:

1. נדאג למשטח עבודה נקי וישר.
2. נניח את שני חלקי העץ הארוכים עומדים על הפאה הצרה זה מול זה.
3. בקצה, ביניהם, נניח את לוחות  העץ הקצרים יותר כך שנקבל מראה של קופסה מלבנית.
4. נשים לב שהחלקים נמצאים בדיוק בקצה ונהדק את הלוחות בעזרת כליבה.

שלב שני – חיבור החלקים

בסיום שלב זה יהיה לנו מדף קופסה אותו נוכל לשייף ולצבוע בשלב הבא. כדי לחבר את החלקים נבצע את הפעולות הבאות:

1. נסמן את המקום בו נקדח חורים לחיבור החלקים הניצבים זה לזה. נמדוד כשלושה ס”מ מקצה העץ הארוך ובעזרת עיפרון נסמן קו שיעבור את החיבור בין שני העצים. בסך הכל נסמן 8 קווים (4 בכל צד).
2. נפרק את הכליבה ובכך את חלקי המדף זה מזה.
3. נחבר כל חלק עץ בעזרת כליבה לשולחן העבודה כדי להבטיח שהעץ יהיה יציב.
4. בעזרת מקדחה נקדח חורים בעומק של כ-3 ס”מ במקום בו סימנו את הקו. סך הכל נקדח ארבעה חורים בכל יחידת עץ.
5. נחזור על הפעולה בכל אחד מארבעת העצים.

בשלב זה יהיו לנו חורים בהם נוכל להכניס את דיבלי העץ  ולחבר את המבנה כולו. את החיבור נעשה בדרך הבאה:

6. נמרח מעט דבק נגרים על הפינים מעץ ונכניס אותן אל החורים שיצרנו בפלטות הארוכות. במידת הצורך, נדפוק אותן פנימה בעזרת פטיש בזהירות.
7. נניח את אחת הפלטות הארוכות על השולחן כשדיבלי העץ כלפי מעלה ונחבר אליה את הפלטות הקצרות יותר.
8. מעל נחבר את הפלטה הארוכה ונקבל מדף קופסה. נהדק את החלקים זה אל זה על ידי דפיקה של הפינות בעזרת פטיש. (מומלץ לא לדפוק ישירות על עץ המדף בכדי לא להשאיר סימן של הפטיש, ניתן לשים שארית עץ כלשהי על המקום בו נדפוק).
9. נמדוד את המרחק הרצוי לנו ובעזרת מקדחה ניצור שני חורים עמוקים מקבילים באחד העצים הארוכים שישמש כחלק העליון של המדף. חורים אלו ישמשו אותנו בשלב האחרון כדי לתלות את המדף על תומכי המדף העיוורים.

לאחר שחיברנו את כל החלקים נקבל את המבנה של מדף הקופסה. לפני שנמשיך לשלב הבא נחכה מעט על מנת שהדבק יתייבש.

שלב שלישי – שיוף וגימור

בסיום שלב זה יהיה לנו מדף קופסה אותו נוכל לתלות על הקיר. בשלב זה נוכל לצבוע את המדף בכל צבע או להשאיר את המראה הטבעי של עץ האורן ולצבוע בלכת עץ שקופה בלבד. אלו הפעולות שנבצע בשלב זה:

1. בעזרת משייפת נשייף את המדף בחלקו הפנימי והחיצוני (ניתן כמובן לעשות זאת גם על ידי נייר שיוף)
2. לפני הצביעה ננקה את העץ משאריות לכלוך ונסורת.
3. נצבע את העץ בלכת עץ/צבע מגוון ונמתין 24 שעות לייבוש. מומלץ לחזור על הפעולה לפחות פעם אחת נוספת.

שלב רביעי – תלייה

בסיום שלב זה נוכל ליהנות ממדף קופסה מרחף חדש שהכנו במו ידינו.

1. נסמן על הקיר את מיקומי הקידוח בהתאם למרחק שקדחנו בעץ, נוודא בעזרת פלס שהם בגובה אחיד.
2. בקיר בלוק/בטון נקדח חורים מתאימים לתומכי המדף, נדפוק פנימה דיבל מתאים ונחבר בעזרת מברגה את תומכי המדף. (בקיר גבס יש לדפוק דיבל גבס מתאים לתוך הקיר ולחבר אליו את תומכי המדף)

לאחר  שחיברנו את  התומכים לקיר נוכל להכניס את הפינים לחורים שיצרנו מראש ובכך סיימנו את המלאכה (חשוב לשים לב להנחיות היצרן של התומכים לגבי צורת התלייה והמשקל שניתן להעמיס עליה).

הרכבת דק בכוחות עצמיים, למי שאינו בעל מקצוע, יכול להיות פרויקט לא פשוט. חשוב להקפיד על הכללים הבאים:

1. בניית דק מחולקת לשני שלבים. הראשון, בניית הקונסטרוקציה כולל פילוס ועיגון. השני, עיגון הרצפה / הלוחות לקונסטרוקציה.
2. בישראל, מקובל לבנות את לוחות הרצפה בעץ אורן או איפאה. עץ האורן זול יחסית ושכיח והאיפאה יקר ונדיר יותר.
3. בבניית קונסטרוקציה לדק, עדיף להשתמש באורן מחוטא, למניעת פגיעה של חרקים ותולעי עץ.
4. נכון לבנות קונסטרוקציה צפופה (כ 40 ס”מ בין קורה לקורה) כשמשתמשים בלוחות בעובי 25 מ”מ (מידה לפני הקצעה) כרצפה. אפשר להרחיב במעט את המרווחים בין קורות הקונסטרוקציה כאשר משתמשים בלוחות רצפה בעובי 38 מ”מ (מידה לפני הקצעה).
5. יש לעגן / לבטן את הרגליים לקרקע, בין אם ביציקות בטון ובין אם בחיבור לקיר ע”י עוגנים כדי לאפשר קונסטרוקציה יציבה ואיתנה.
6. בבניית קונסטרוקציה על אדמה, כדאי לכסות את הקרקע (הנקייה מצמחיה / מרוססת) ביריעת ניילון שחורה למניעת צמיחת גידולים מתחת לדק.
7. את לוחות הרצפה כדאי ונכון לעגן במרווחים של כ 5 מ”מ זה מזה כדי לאפשר למים, לכלוך קל ואבק לרדת ולשקוע מתחת לפני הדק.
8. את לוחות הרצפה יש להתקין בכיוון ההפוך (ב 90 מעלות) מכיוון קורות, ולעגן את הלוח לכל קורה חוצה מתחת. העיגון חייב להתבצע בשני ברגים, בשני צידי הלוח, כדי למנוע עיוותים בעתיד.
9. טיפול בדק קיים – פעם בשנה: ניקוי מיטבי של המשטח ואחריו שימון (ע”פ ההוראות על החומר) של העץ בשמן איכותי לדק.

 

ככלל אצבע: אם ארון הבגדים הרצוי הוא בגודל סטנדרטי, תמיד זול יותר לקנות מוכן מאשר לייצר באופן עצמאי. אולם, כשמדובר בארון שמידותיו אינן סטנדרטיות, ייצור עצמי זול משמעותית ביחס למחיר אצל נגר

רוחב תא

רוחב התא המקובל בארונות בגדים הוא 40 ס”מ או 80 ס”מ (דלת אחת או שתי דלתות). סטנדרט זה נוצר עקב גודל הפלטה וניצול החומר באופן מקסימלי. למעשה, רוחב התא האידיאלי הוא 60 ס”מ, מה שמקנה אפשרות ל 2 ערמות של בגדים למבוגרים ו 3 לילדים (מה שלא מתאפשר בתאים הסטנדרטיים).

עומק

העומק המקובל לארונות בגדים הוא בין 52 ל 60 ס”מ. עומק זה נובע מהמרחב הנדרש לתליית בגדים על מוט. החסרון בעומק זה הוא שאנשים נוטים לדחוף לתוך הארון שתי שורות של בגדים, מה שאמנם מייצר מקום אחסנה, אך מבחינה פרקטית יוצר אי סדר, בעיקר כשיש צורך למשוך בגד מהשורה השנייה. בשל כך, אם הארון המתוכנן אינו נדרש לתליית בגדים אלא רק למדפים, רצוי לתכנן את הארון בעומק של כ 40 ס”מ ולא בעומק המתקרב ל 60.

קונסטרוקציה

בארון בו מתוכננים מדפים ניידים, חובה לתכנן לפחות מדף אחד קבוע  שישמש תומך או קושרת לדפנות וימנע התרחבות ועיקום בדפנות הארון.

דלת ארון באורך מלא חייבת לפחות 4 צירים ע”מ לשאת את משקלה. 4 אולי יספיקו, אך עדיף 5. דלת שגובהה אינו עולה על 180 מספיק 3 צירים.

במה

כדאי לתכנן לארון גם סוקל (צוקל): תיבה המשמשת כבסיס לארון ומרימה אותו מעל גובה הרצפה. נהוג לתכנן את הסוקל בעומק שהוא פחות מן הארון בכ 3 ס”מ, בגובה של 8 ס”מ, כדי לאפשר הצמדה של הארון לקיר, מעל הפאנל.  כמובן שרגליים לארון, מפלסטיק, עץ או מתכת, יתנו את אותו אפקט ואפשר בהחלט להשתמש גם בהן, אם כי יש לתכנן את מיקומם נכון, כדי שיישאו את משקל הארון עליהם (ולא רק את משקל הפלטה התחתונה).

 

הרגשתם שהבנתם אבל אתם רוצים ללמוד עוד? רוצים לקחת את המיומנות לשלב הבא? בדיוק בשביל זה הבאנו את הקורס האינטרנטי של צדקי לירן, נגר מומחה, שילמד אותכם לבנות ארון כמו נגר אמיתי. כמובן שיש קוד קופון עם הנחה מיוחדת ללקוחות במידה! https://yedayzahav.co.il/carpentry-digital-course-build-closet/ קוד קופון: bemida

 

גובה

המידה החשובה והעיקרית שיש לקחת בחשבון היא גובה שולחן הכתיבה. הגובה הסטנדרטי הינו 75 ס”מ שכן מידה זו נוחה לכתיבה או להקלדה למרבית האוכלוסייה.

חד צדדי או דו צדדי

נקודה נוספת לתכנון בשולחן כתיבה היא ההבנה מהי מטרתו. האם השולחן הוא חד צדדי, דהיינו מוצמד לקיר (כמו שולחן כתיבה לילד) או שולחן דו צדדי שאפשר לשבת משני צידיו (כמו שולחן משרדי או דלפק קבלה).  ההבדל משליך על מיקום הקושרת המחברת בין רגלי השולחן.

החומר

ניתן לייצר שולחן כתיבה ממגוון חומרים

הטכניקה

הטכניקה הבסיסית והפשוטה ביותר היא שולחן המורכב מארבעה חלקים:

1. פלטה עליונה
2. 2 פלטות רגליים
3. פלטה אחת כקושרת ביניהן.

את החיבורים ניתן לעשות בעזרת זויות פלסטיק או פלדה וברגים קטנים. חשוב שהקושרת המחברת בין שתי הרגליים, תהיה צמודה גם לפלטה העליונה ע”מ לייצר משענת איתנה לפלטה העליונה.

אז איך מתחילים לבנות ספרייה?

 

 

לספריות אין גדלים סטנדרטיים, ולכן הן נבנות במגוון גדלים ובמגוון רחב של חומרים.

אז הנה שלושה כללי אצבע שיוכלו מאד לעזור לכם בעת בניית ספריה:

 

1. עובי חומר הגלם

 

מדף לספרים שאורכו יהיה מעל 70 ס”מ, כדאי לייצר מעץ שעוביו 27-28 מ”מ.

מדף לספרים במידה קטנה מ- 70 ס”מ יכול להיות בעובי הסטנדרטי של 17-18 מ”מ.

הסיבה לכלל הזה היא שלמדפים ארוכים מדי עשויה להיווצר “בטן”.

בכל זאת, ספרים הם דבר כבד…(ולאו דווקא אם קוראים טולסטוי…)

 

 

2. עומק

עומק ספריה סטנדרטי הינו 30 ס”מ. מאידך, בפועל עומק הספרים אינו עולה בדרך כלל על 20 ס”מ.

לכן, בתכנון ארון בהרכבה עצמית כדאי לתכנן עומק של 20 או 24 ס”מ (מתוך הנחה שנרצה ניצול מקסימלי של הפלטה שרוחבה 122 ס”מ) ולא 30 ס”מ.

כך נחסוך עלויות של חומר וכן מקום בחדר בו תוצב הספרייה.

 

3. קונסטרוקציה

 

מדפים:
עלינו החליט מראש האם כל המדפים יהיו קבועים או שחלקם יהיו ניידים. בתכנון ספרייה בעלת מדפים ניידים, חובה לתכנן לפחות מדף אחד (מלבד העליון והתחתון) שיהיה מקובע וישמש כקושרת בין שתי הדפנות, למניעת התרחבות המפתח שבין צדי הספרייה ונפילת המדפים.

 

גב:
כדאי לתכנן גב לספרייה. זה נכון מבחינה קונסטרוקטיבית.  אם לא תכננתם לספריה גב, חובה לקבע אותה לקיר היטב.

 

בסיס:
כדאי לתכנן לספריה גם סוקל (או צוקל). סוקל היא התיבה המשמשת כבסיס לספריה ומרימה אותו מעל גובה הרצפה. נהוג לתכנן את הסוקל בעומק שהוא פחות מן הספריה בכ 3 ס”מ, בגובה של 8 ס”מ, כדי לאפשר הצמדה של הארון לקיר, מעל הפאנל. כמובן שרגליים לספרייה- מפלסטיק, עץ או מתכת, יתנו את אותו אפקט ואפשר בהחלט להשתמש גם בהם.

 

 

עדיין מתלבטים? או זקוקים לייעוץ והכוונה נוספים?

מוזמנים להתייעץ!

 

בחירת חומר

החומר המקובל לבניית מיטה בישראל, הוא עץ אורן מוקצע, אותו ניתן להשיג במגוון חתכים וגדלים. הוא ניתן לעיבוד, שיוף וצביעה.

מידות

אורך מזרון סטנדרטי הוא 190 ס”מ (מלבד מיטת תינוקות או מיטת מעבר). רוחבי המזרנים אמנם משתנים ונעים בין 70 ס”מ לבין 200 ס”מ, אך המידה המקובלת ביותר לרוחב מיטה לנוער ומבוגרים הינה 80 ס”מ.

מקובל לתכנן את הבסיס באחת משתי תצורות:

1. פלטת עץ שתהיה עבה מספיק כדי לא לקבל “בטן” (ומחוררת, כדי שתאפשר אוורור למזרון).
2. “סלאטים“ (פסי עץ לרוחב המיטה). במיטה שאורכה 190 ס”מ, נכון לתכנן 11-12 סלאטים ברוחב של כ 10 ס”מ כדי שיתנו בסיס איתן לאורך המזרון.

גובה קו המזרון מהרצפה צריך להיות כזה שנער או מבוגר יוכלו  לשבת על המיטה, עם רגליים על הרצפה, לכן מקובל לתכנן מיטה כאשר הקו העליון של המזרון יהיה בגובה של כ 40 ס”מ מהרצפה.

בנייה בחלקים

נקודה נוספת המחייבת מחשבה בבניית מיטה היא יכולת ההובלה שלה, דהיינו, לבנות אותה באופן כזה שניתן יהיה לפרק אותה ולהוציא אותה מהחדר / מהבית ולהרכיבה במקום אחר. מקובל לבנות את המיטה בשלושה חלקים עיקריים. ראש המיטה; רגלי המיטה; וגוף המיטה כחלק נפרד.

ראש המיטה ורגלי המיטה יהיו בנויים מרגליים של קורת אורן 70/70 (יש לזכור ש 70 מילימטר זו מידה לפני הקצעה. המידה בפועל תהיה משהו כמו 62-63 מ”מ), וקושרות ביניהן, לרוב מאורן 38/150. ראש המיטה יהיה גבוה במקצת מרגלי המיטה, אך הרוחב של שניהם, זהה.

גוף המיטה יהיה גם הוא מקורות אורן של 38/150 (עבה ורחב מספיק כדי למנוע שבירה בגלל עודף משקל במרכז המיטה), כאשר בשולי קורות האורך (מבפנים, למטה), לכל האורך מחובר אורן 25/50 (לאטה) כדי לשמש כמדרגה להשענת ה”סלאטים”.  את שתי קורות האורך מחברים 12 סלאטים של אורן 25/100 באורך המתאים בדיוק לרוחב המזרון.

ההרכבה – את שלושת החלקים מרכיבים בעזרת פרזול המכונה “מחברי מיטה”. המדובר במעין זווית מתכת פינתית בעלת תושבת פנימית המתחברת בעזרת בורג הידוק. מחברי המיטה קלים להרכבה ולשימוש חוזר.

תכנון חיתוך פלטות

פלטות עץ מגיעות מהיצרן בגודל של 244/122. כשמתכננים חיתוך לפלטה יש לקחת בחשבון שכל חיתוך “לוקח” משהו כמו 3-4 מ”מ (בהתאם לעובי הלהב). בנוסף, לפני תחילת חיתוך הפלטה נוהג הנגר “לנקות” את הפלטה לכל אורכה (כדי להסיר פציעות ופגיעות שהתרחשו במהלך ההובלה או האחסנה) ובכך מחסיר עוד כמה מילימטרים נוספים ממנה.

לכן, בדרך כלל ניתן להוציא מפלטה של 122, 2 פסים ברוחב 60. קשה יותר להוציא מפלטה כזו 3 פסים של 40 ועוד יותר קשה להוציא 4 פסים של 30.

טיפ: בעת התכנון, יש להוריד מראש כמה מילימטרים מרוחב כל פס. לדוגמה: בתכנון ספרייה בעומק 30 ס”מ, כשהמטרה היא להפיק מתוך הפלטה 4 פסים של 30 ס”מ, נהוג לתכנן מראש את ארבעת הפסים למידה של 29.5 ס”מ, מה שמבטיח את השלמות והתקינות של הפסים.

קנטים

בעת סימון הגדעים עליהם אנו רוצים לבצע הדבקת קנטים, כדאי לתכנן את ההדבקה על הפס המלא ורק אחר כך לחתוך את חיתוכי הרוחב. זה מבטיח קצוות נקיים והדבקה טובה יותר.

גימור עץ טבעי (אורן)

כדאי לבצע גימור על עץ טבעי ולא להשאירו גלוי, זאת כדי למנוע לכלוך, פגיעות ושריטות.

ישנן כמה טכניקות גימור מקובלות:

ליטוש –
הליטוש מתבצע בהדרגה – מתחילים בנייר בעל גרעין יחסית גס, 120-180 (בהנחה שהעץ מוקצע) יתאים. לאחר מכן כדאי ללטש בנייר בעל גרעין עדין יותר, 220-280 בדרך כלל.  לאחר סיום הליטוש כדאי לעבור על כל חלקי המיטה עם סמרטוט רטוב (המים / הרטיבות גורמים לסיבי העץ הנותרים להשתחרר ולעלות כלפי מעלה) ולאחר שהעץ מתייבש, יש ללטש שוב עם נייר בעל גרעין עדין – 220-280.

גימור בגוון טבעי –
לאחר הליטוש, יש לנקות את כל האבק מהעץ (בעזרת סמרטוט לח) ולאחר מכן לצבוע בשכבת לכה שקופה. ישנן לכות על בסיס מים או על בסיס טרפנטין, יש בגימור מט ובגימור מבריק – בחרו את המתאים לכם.  לאחר ייבוש השכבה הראשונה, כדאי לצבוע שכבה שניה. יש להקפיד על הוראות הצביעה של כל לכה.

גימור בגוון –
לאחר ההכנה והליטוש ואחרי ניקוי העץ מאבק (אף לפני שלב הלכה השקופה) יש לצבוע בשכבה עדינה של לכה בגוון שבחרתם. לקבלת גוון כהה יותר, יש ליישם שכבה נוספת של גוון. מקובל ליישם את שכבת הגוון בעזרת ספוג מצופה בבד כותנה, ע”מ להגיע לגוון אחיד וללא צבע עודף. מומלץ ל”הכניס” את הגוון בלחץ ולספוח את יתרת החומר.

גימור בצבע אטום –
לאחר ההכנה והליטוש (ראו למעלה) ואחרי ניקוי העץ מאבק, יש ליישם שכבה של יסוד לעץ (לבן בדרך-כלל). לאחר הייבוש של צבע היסוד יש ללטש קלות, לנקות את העץ מאבק, ולאחר מכן ניתן ליישם שכבות של צבע עליון אטום (בסיס מים או בסיס טרפנטין) עד להגעה לגוון הרצוי.  אין צורך ליישם לכה על הצבע האטום.